סרבנות גט: חיוב בגט, צווי הגבלה ותביעת נזיקין

לפי הדין העברי, גירושין בין יהודים מתבצעים במתן גט: הבעל נותן את הגט מרצונו החופשי, והאישה מקבלת אותו. גט שניתן בכפייה שלא כדין עלול להיחשב "גט מעושה", שאין לו תוקף הלכתי. הדרישה לרצון חופשי היא גם הפתח לתופעה של סרבנות גט: צד אחד מסרב לתת או לקבל גט, ומשאיר את השני נשוי בעל כורחו.

במדריך הזה נסביר מי נחשבת מסורבת גט ומי מסורב גט, מה ההבדל בין חיוב בגט לכפייה בגט, אילו סנקציות יכול בית הדין הרבני להטיל לפי החוק, ומתי אפשר לתבוע פיצויים על סרבנות גט.

מסורבת גט ומסורב גט

מסורבת גט היא אישה שבעלה מסרב לתת לה גט, גם אחרי שבית הדין קבע שעליו לעשות זאת. ההשלכות עליה כבדות: היא לא יכולה להינשא מחדש, וילד שייוולד לה מגבר אחר עלול להיחשב ממזר לפי ההלכה.

מסורב גט הוא גבר שאשתו מסרבת לקבל את הגט. התופעה קיימת, אם כי ההשלכות ההלכתיות עליו שונות. החוק מאפשר להטיל צווי הגבלה גם על אישה שמסרבת לקבל גט, באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרי שמיעת שני הצדדים.

עגונה ומסורבת גט: מה ההבדל

במובן ההלכתי המקורי, עגונה היא אישה שבעלה נעלם או אינו מסוגל לתת גט, ואין ודאות לגבי מצבו. בשפה היומיומית משתמשים במונח גם לגבי מסורבות גט. ההבחנה חשובה, כי הכלים המשפטיים שונים: מול בעל סרבן יש בידי בית הדין סנקציות, ומול בעל שנעלם ההתמודדות היא הלכתית בעיקרה.

חיוב בגט, כפייה בגט ושאר לשונות פסק הדין

כדי שבית הדין יורה על גירושין, הצד שתובע צריך להראות עילת גירושין. כשבית הדין משתכנע, הוא נותן פסק דין שקובע שעל הצדדים להתגרש. הלשון של פסק הדין חשובה, כי היא קובעת אילו סנקציות אפשר להפעיל. בתי הדין משתמשים בדרגות שונות: המלצה או הצעה להתגרש, מצווה לגרש, חיוב בגט וכפייה בגט.

לפי החוק, כשפסק הדין נוקט לשון של כפייה, חובה או מצווה, ניתן להטיל צווי הגבלה אם הוא לא מקוים, אלא אם בית הדין קבע אחרת. כשהלשון אחרת, כולל הצעה, בית הדין קובע אם פסק הדין מאפשר צווי הגבלה.

אחרי פסק דין לגירושין, בית הדין קובע מועד לסידור הגט לא יאוחר מ-45 ימים. אם הגט לא סודר, בית הדין מקיים בתוך 45 ימים נוספים דיון בצווי הגבלה, ונותן החלטה לא יאוחר מ-21 ימים אחרי הדיון.

סנקציות נגד סרבני גט: צווי הגבלה

הסנקציות מעוגנות בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, שתוקן כמה פעמים, האחרון שבהם בשנת התשפ"ד (2024). מטרתן לא להעניש אלא להביא לקיום פסק הדין. בית הדין רשאי להטיל, בין היתר:

• איסור יציאה מהארץ, ואיסור לקבל, להחזיק או לחדש דרכון.
• איסור לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה, ולנהוג.
• איסור לשמש במשרה ציבורית, לעסוק במקצוע מוסדר או להפעיל עסק שטעון רישיון.
• הגבלות בנקאיות: הכרזה כלקוח מוגבל מיוחד בשיקים, הקפאת חשבונות ואיסור שימוש בכרטיס חיוב.
• איסור לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, ואיסור לכהן כנאמן בהקדש.
• עיקולים, תפיסת נכסים ומינוי כונס נכסים, וכן עיכוב או שלילה חלקית של קצבאות.
• קנס, ותשלומי כפיית ציות לטובת בן הזוג המסורב.
• הכרזה על "הרחקות דרבנו תם": הרחקות דתיות, חברתיות וכלכליות לפי דין תורה.
• מאסר כפייה, לתקופה של עד חמש שנים, שבית הדין רשאי להאריך עד לתקופה כוללת של עשר שנים.
• לסרבן שנמצא במאסר: הגבלות על ביקורים, מכתבים, עבודה, קנייה בקנטינה ושחרור מוקדם, ואף החזקה בבידוד לתקופות מוגבלות.

צווי ההגבלה פוקעים עם פקיעת הנישואין, כלומר עם מתן הגט.

גם לצד השני יש זכויות. באחד מתיקי המשרד ביטל בית הדין צווי עיכוב יציאה מהארץ שהוטלו על בעל, וקבע שאי מתן גט אינו יכול לשמש בסיס מוחלט לצו כזה ושהבקשה צריכה להיות מוגשת בתום לב מוחלט. מי שמבקש סנקציות צריך לבסס אותן כראוי.

תביעת נזיקין על סרבנות גט

מעבר לסנקציות של בית הדין הרבני, בתי המשפט לענייני משפחה הכירו בתביעות נזיקין של מסורבות גט נגד בעליהן, ופסקו פיצויים על הנזק שנגרם להן בשנות הסרבנות. פסק הדין המוכר הראשון בנושא ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בשנת 2004 (תמ"ש 19270/03), ומאז הוגשו תביעות נוספות.

צריך לתכנן תביעה כזו בזהירות. יש דיינים שרואים בתביעת נזיקין שמוגשת לפני מתן הגט לחץ שעלול להשפיע על כשרות הגט. לכן התזמון והניסוח חשובים, ומומלץ לתאם בין ההליך בבית המשפט לבין ההליך בבית הדין. להרחבה ראו נזיקין בדיני משפחה. בנוסף, הפסיקה מכירה במוסד של "מזונות מעוכבת גט", שמשפיע על מזונות האישה בתקופת הסרבנות.

סחטנות גט: כשהגט הופך לקלף מיקוח

לא כל סרבנות גט היא סירוב מוחלט. במקרים רבים צד אחד מתנה את הגט בוויתורים: על חלק מהדירה, על מזונות, על זמני שהות או על הכתובה. התופעה הזו מכונה סחטנות גט. היא פוגעת בצד שרוצה להתגרש, כי היא מאלצת אותו לבחור בין זכויותיו לבין החופש שלו.

הכלים מול סחטנות גט הם אותם כלים: פסק דין לגירושין בשלב מוקדם ככל האפשר, צווי הגבלה כשהגט לא מסודר, ותביעות אזרחיות כשיש הצדקה. משרדנו קיבל בבית הדין הרבני באשדוד חיוב בגט כבר בדיון הראשון, וזו בדיוק המטרה: לקצר את התקופה שבה הגט משמש כלי לחץ. מי שכבר חתם על הסכם תחת לחץ כזה צריך לבדוק עם עורך דין אם יש עילה לתקוף את ההסכם.

מה עושים בפועל מול סרבנות גט

1. תביעת גירושין מבוססת. פסק דין חזק לגירושין, בלשון שמאפשרת סנקציות, הוא הבסיס לכל השאר.
2. סעדים זמניים בזמן. כשיש חשש שהצד השני יעזוב את הארץ, אפשר לבקש צו עיכוב יציאה כבר בתחילת ההליך.
3. מעקב אחרי לוחות הזמנים. החוק קובע מועדים לסידור הגט ולדיון בצווי הגבלה. כדאי לדרוש שיקוימו.
4. שימוש מושכל בתביעה אזרחית. תביעת נזיקין יכולה להיות כלי חשוב, אבל צריך לתאם אותה עם ההליך בבית הדין.

כל אלה הם חלק מהליך הגירושין בבית הדין הרבני, ולכן כדאי לנהל אותם כמקשה אחת.

פסקי דין של המשרד בנושא גט

• חיוב בגט כבר בדיון הראשון בבית הדין הרבני (בית הדין הרבני האזורי באשדוד, 2025).
• צווי עיכוב היציאה מהארץ נגד הבעל בוטלו (בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, 2022).

פרטים מזהים הושמטו. כל מקרה נבחן לגופו, ותוצאות בתיקים קודמים אינן מבטיחות תוצאה דומה בתיק אחר.

ייצוג מול בית הדין הרבני

תיקי סרבנות גט מתנהלים בעיקר בבית הדין הרבני, והם דורשים היכרות עם ההלכה ועם דרך העבודה של הדיינים. עו"ד שי שמחיוב, מהשותפים המייסדים של המשרד, מביא ידע מעמיק בהלכה בנושאי גירושין, יתרון של ממש מול בתי הדין הרבניים. המשרד מייצג גם נשים וגברים שמבקשים גט וגם צדדים שנטען נגדם שהם מסרבים, כחלק מתיק עורך דין גירושין מלא.

שאלות נפוצות על סרבנות גט

מה ההבדל בין חיוב בגט לכפייה בגט?

אלה דרגות שונות בלשון פסק הדין. כפייה היא הדרגה החמורה ביותר. לפי החוק כיום, צווי הגבלה אפשריים גם בפסק דין של חיוב או מצווה, ובמקרים מסוימים גם בלשון אחרת, לפי החלטת בית הדין.

האם אפשר להטיל סנקציות על אישה שמסרבת לקבל גט?

כן. בית הדין רשאי לתת צו הגבלה נגד אישה שלא מקיימת פסק דין לקבל גט, באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרי שמיעת הצדדים.

האם אפשר לתבוע פיצויים על סרבנות גט?

כן. בתי המשפט לענייני משפחה הכירו בתביעות נזיקין על סרבנות גט ופסקו פיצויים. בגלל ההשלכות האפשריות על הגט, חשוב לתכנן את התזמון עם עורך דין.

תוך כמה זמן צריך לסדר את הגט אחרי פסק הדין?

בית הדין קובע מועד לסידור הגט לא יאוחר מ-45 ימים מיום פסק הדין. אם הגט לא סודר, מתקיים דיון בצווי הגבלה בתוך 45 ימים נוספים.

מתמודדים עם סרבנות גט?

כל חודש של סרבנות הוא חודש שבו החיים שלכם עומדים במקום. אם אתם מסורבי גט, או שמוגשות נגדכם בקשות לסנקציות, כדאי לבחון את הצעדים עם עורך דין שמכיר את בית הדין הרבני. לשיחת ייעוץ עם משרד סגל שמחיוב ושות': 073-779-8696.