שוויון בנטל המזונות – בע"מ 919/15
אין חולק על חשיבותם של מזונות הילדים בעת גירושין. יחד עם זאת, מדובר בעול כלכלי לא קטן, אשר במשך שנים רבות נשאו בו אבות גרושים לבדם. בחודש יולי 2017, החליט בית המשפט העליון כי הגיעה העת כי גם אימהות תחויבנה בתשלום המזונות.
מזונות ילדים – שני ההורים ישלמו
בני זוג נפרדים ויש להם ילד משותף. עד לאחרונה, היה נושא האב במזונותיו של הילד באופן מלא. זאת גם אם בני הזוג היו מחליטים על זמני שהות שווים וגם אם רמת הכנסתה של האם הייתה גבוהה מזו של האב. ובכן, לאחר שנים של ניסיונות מצד אבות גרושים לשנות את המצב הקיים, בשנת 2017 זה סוף סוף קרה. בית המשפט העליון בפסק דין בע"מ 9191/15, קבע כי חובת המזונות היא של שני ההורים יחד, החל מהיותו של הילד בן 6 ואילך. שיעור המזונות ייקבע על פי הסדר המשמורת, צרכי הילדים ויחס ההכנסות של ההורים. כך, כל הורה תורם לדמי המזונות כפי יכולתו ועל פי היקף הזמן שהוא שוהה עם הילדים. על כן הלכה זו קיבלה את השם שוויון בנטל המזונות.
הפחתת מזונות ילדים
זמן קצר לאחר שניתן פסק הדין, בתי המשפט לענייני משפחה החלו לקבל תביעות מצד אבות גרושים, המבקשים להפחית את דמי המזונות שנקבעו להם בעבר, על בסיס המצב המשפטי החדש. היות שבית המשפט העליון לא דן בשאלת התחולה הרטרואקטיבית, אין הלכה מחייבת בשלב זה בסוגיה זו וכל שופט פוסק על פי תפיסתו. נכון להיום, ישנן שלוש גישות עיקריות לשאלה זו:
- תחולה רטרואקטיבית: ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 חלה גם על תיקים סגורים ועל כן ניתן לפתוח מחדש כל תיק מזונות ילדים ולבחון האם יש מקום להפחתת המזונות שהוטלו על האב.
- שינוי מהותי בנסיבות: גישה זו סבורה כי ההלכה אינה חלה רטרואקטיבית ורק אם הוכח שינוי מהותי בנסיבות ניתן יהיה לפתוח את התיק מחדש.
- מזונות בהסכמה או בפסק דין: היכן שההורים חתמו על הסכם מזונות, לא ניתן לפתוח את התיק מחדש, אך אם בית המשפט הוא זה שהכריע בסוגיה, אפשר לעשות כן על בסיס ההלכה.
